<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"א ח"ו</h1>
<h2>דף סג.</h2>
המתנה על מה שכתוב בתורה כגון לוי שמכר שדה לישראל על מנת שהמעשר שלו מעשר שלו כי שייר מקום בשדה למעשר אבל אם התנה שיתן לו בכל שנה המעשר אינו כלום התנאי והמקח קיים וכן כהן שמוכר בהמה לישראל על מנת שהמתנו' שלו נותנן הלוקח למי שירצה כי כל מתנה על מה שכתוב בתורה לא נאמר כי מאחר שהתנאי בטל המקח בטל אלא התנאי בטל והמקח קיים אבל אם אמר חוץ מן המתנו' הוי (שטר) [שיור] ופטו' הלוקח מן המתנות וישארו ביד כהן המוכר. בבתרא וחולין ועוד פשוט מה שאמרנו כי המעשר שלו ואם מת לא יתנו לבניו ואם אמר לי ולבני יחזי' לבניו.
<h2>דף סט:</h2>
כותבין בשטר ולא שיירית בזביני אלי' קדמי כלום כדי לקנות עד המצרים בתרא. מוכר שדה צריך לכתוב לשופרא דשטרא דקלין שתלין וכל האילנות משום בית דין טועין כלו' לשופרא דשטרי ובלאו הכי קנה כל האילנות בודאי זה מיירי באותן אילנות שמכירין בסתמא כגון חרוב שאינו מורכב וכיוצא בו בתרא. קדם מוכר וכתב שטר כי קי"ל כותבי' שטר למוכר אף על פי שאין לוקח עמו כיון שהחזיק לוקח בקרקע קנה שטר בכל מקום שהוא בתרא.
<h2>דף קסח:</h2>
מי שאבד לו שטר הקנאה משו' קרק' והעדי' אומרי' אנו כתבנו וחתמנו ונזכרין מן הענין אין כותבין שטר אחר אלא חוץ מן האחריות כי אין כותבין שתי שטרי מכר על שדה אחת משום פסידא דלקוחות שמא יעשו קנוניא עם הב"ח שיטרוף אות' ממנו פעם שנית ויגבה מלקוחות שניים עם זה שטר מכר השני ולפיכך אין כותבין לו שטר אח' אלא חוץ מן האחריות וכותבין לו כך שטרא דנא לא לגבי ביה לא ממשעבדי ולא מבני חרי אלא כי היכי דתיקום ארעא בידיה. ומה שאמרנו שאין כותבין שני שטרי מכר אפילו שיכתוב בשני שיהיו פסולים כל השטרות שיצאו ממכר על זה השדה חוץ מזה אעפ"כ אין כותבין בתרא.
